ראשי תביעות של המשרד תביעה על הפליה בכניסה למועדון לילה גוסיפ
 
תביעה על הפליה בכניסה למועדון לילה גוסיפ PDF הדפסה דוא
נכתב ע"י Alexander   
חמישי, 20 ינואר 2011 12:20

בבית משפט השלום בתל אביב                                                   תא''מ 37564-01-11                  

 

 

התובע:             חרירי סמי

 

                                                

ע"י ב"כ עוה"ד אלכס כהן
מרחוב בן יהודה 32, תל אביב 63805
טל 6200811, פקס 5252188

 

 

   ג   ד -

 

הנתבעים:         1.         נדב שצר           ת.ז. 40955999

              אצל מועדון "גוסיפ", רחוב דפנה 6, תל אביב 64928


2.         ניסן לרידו         ת.ז. 41863846
           
אצל מועדון "גוסיפ", רחוב דפנה 6, תל אביב 64928

 

3.        מועדון "גוסיפ"
רחוב דפנה 6, תל אביב 64928

 

 

 

סכות התביעה: 50,000 ש''ח

מהות התביעה:
לפי חוק איסור הפליה במוצרים,
בשירותים ובכניסה למקומות
בידור ולמקומות ציבוריים
, תשס"א – 2000

 

 

 

כתב תביעה

 



1.      התבע אשר יהיה מיוצג על ידי בא כוחו כמפורט בכותרת, מתכבד להגיש את כתב התביעה.

2.      התובע הנו ישראלי תושב תל אביב, בן ה- 35, העובד לפרנסתו בטבח במסעדת "אורנה ואלה" בכתובת שנקין 33 בתל אביב.

3.      התובע היו ישראלי ממוצא הערבי, יליד ירושלים, ומזה שנים רבות גר ועובד בתל אביב. למרות שנים רבות בתל אביב התובע עדיין מדבר עברית במבטא ערבי, והנו בעל חזות מזרחית.

4.      הנתבעים 1-2 הנם בעלי בית עסק לבילוי לילי, בר וריקודים בשם "גוסיפ" (בתרגום מאנגלית gossip  - "רכילות"), בכתובת רחוב דפנה 6, בתל אביב. הנתבע 3 הנו שם כינוי של עסק, מועדון מוזיקה אלקטרונית ובר, אשר מצורף לכתב התביעה מטעמי הזהירות. ככל שנתבע בשם כזה איננו קיים, לא יתבקש פסק דין כנגדו. מחיפוס באתר רשם החברות לא קיים תגיד בשם "גוסיפ".

5.      מצ''ב תדפיס פרסומת באינטרנט באתר לפירסום מקומות הבילוי mouse.co.il, המסומן כנספח א', לכתב התביעה.

6.      ביום הרלבנטי לתביעה הנתבעים אירגנו במקום אירוע של מופע מוזיקלי (מוזיקה אלקטרונית) של תקליטן אנגלי ידוע בשם "אסקימו", האירוע תוכנן לכ- 1,300 איש.

7.      התובע ידע על האירוע מספר ימים ורצה להגיע ולהנות מהמופע, מהמוזיקה האלקטרונית העכשוית וממבחר המשקעות בבר.

8.      ביום 17.1.2011 התובע עבד מהשעה 07:00 עד לשעה 16:00, הגיע לביתו לנוח, ובדק הודעות בפייסבוק.

9.      התובע ראה כי קיבל הודעה באמצעות רשת פייסבוק (זמן משלוח ההודעה שהיה רשום לידה הנה השעה 15:58), מאת יחצ"ן של המקום בשם גיל דגן, הקוראת לציבור הבליינים להגיע למקום, לרקוד ולשמוח:

"הכניסה חינם עד 23:30 ולאחר מכן ב- 40 ברשימות בלבד!! (40 בעקבות הערב המפנק שהולך להיות לנו...בשבוע הבא חוזרים למחיר הרגיל)"

10.  מצ''ב ההודעה כנספח ב' לכתב התביעה.

11.  בהודעה היה רשום כי המקום חוגג שנה, וכי במקום ינגן תקליטן ידועה מאנגליה, בשם "אסקימו", ומתוכנן אירוע בילוי וריקודים מרשים.

12.  כמו כן התובע גם ראה הודעה מהשעה 07:59 בבוקר מיחצ''ן אחר בשם ליאור, אשר הזמין את התובע, ורשם בפרסום כי הכניסה חינם עד לשעה 23:30 לקהל הרחב, והחל מהשעה 23:30 הכניסה רק למי שנרשם בעלות של 40 ש''ח.

13.  בהזמנה נרשם:

"הכניסה חינם עד 23:30 ולאחר מכן ב- 40 ברשימות בלבד! לרשימות ניתן לפנות לצוות היחצנים שמציג את האירוע..תגיעו מוקדם! עם תעודה מזהה וארגזים של אנרגיה... נתראה הלילה(:"

14.  מצ''ב ומסומן כנספח ג' לכתב בהתביעה.

15.  התובע התעניין באירוע, ובשעה 16:16 שלח מסרון למכר שלו, אחד המארגנים של התקליטן, בשם ג'רמי, לטלפון 052-66874922, ושאל מהם פרטי האירוע.

16.  מצ''ב פרסום המקום מפייסבוק שהתקבל מאת ג'רמי כנספח ד' לכתב התביעה.

17.  התובע קרא את ההודעה והתקשר אל מר גיל דגן (לטלפון 054-9930151) בסמוך לשעה 17:00, ואמר שרוצה להגיע לאירוע, ושאל כמה עולה הכניסה.

18.  מר דגן הסביר כי הדלתות נפתחות בשעה 22:30 הכניסה עד לשעה 23:30 חינם, ואח''כ 40 ש''ח למי שרשום ברשימה.

19.  מר גיל דגן ביקש לשלוח מסרון לטלפון שלו עם שם התובע ושם חברתו, לרשום "סמי ו-ילנה", וכך התובע עשה, שלח מסרון בשעה 17:15.

20.  הנתבעים פרסמו את הרשימה של המגיעים לאירוע גם בפייסבוק, התובע בדק ווידא כי שמו מצוי ברשימה של המגיעים לאירוע.

21.  מצ''ב ומסומן כנספח ה' לכתב התביעה.

22.  התובע שמח לב התקשר אל חברתו, גב' ילנה פוברז'ץ (בעלת ת.ז. 328664289), והזמין אותה לבילוי הלילי, לרקוד ולשמוח, ולחגוג עמו את המועד של חצי שנה ביחד מאז הכיר אותה.

23.  בשעה 22:15 התובע הגיע אל המקום, המקום עוד לא פעל, ואנשי אבטחה של המקום אמרו כי המקום ייפתח בשעה 22:30.

24.  לכן התובע וחברתו המתינו בכניסה עד לשעה 22:30.

25.  בכניסה עמדו ארבעה "סלקטורים": שני עובדים ושתי עובדות של במקום.

26.  בגלל השעה המוקדמת יחסית למקום בילוי לילי, במקום אפילו לא היה שום תור.

27.  הסלקטורים ראו לפי החזות והמבטא כי התובע ערבי, ואמרו לו כי לא יכול להכנס, אך חברתו הישראלי כן יכולה להכנס.

28.  התובע שאל מדוע לא יכול להכנס, ונענה כי איננו ברשימה.

29.  לכן בסמוך לשעה 23:00 התובע התקשר אל מר גיל דגן, היחצ''ן אשר הזמין את התובע למקום (טל 054-9930151), ושאל מדוע לא יכול להכנס. מר דגן השיב כי התובע מאה אחוז ברשימה, וכי בדק זאת אישית.

30.  התובע וחברתו המשיכו לעמוד במקום, בעוד שבליינים אחרים שהגיעו למקום נכנסו ללא כל הפרעה, כולל תיירים רבים שכלל לא היו רשומים בשום רשימה מיסטורית.

31.  לא מדובר ברשימה סגורה, בליינים רבים נכנסו מבלי שהיו ברשימה, כאשר התובע עם חברתו הגיעו למקום בין הראשוניים, רשומים מראש.

32.  בשעה 24:15 לערך התובע זיהה את היחצ''ן גיל דגן בכניסה למקום, ופנה אליו, בשאלה מה הבעיה. היחצ"ן השיב כי רשם את התובע, אך כעת הכל בידיהן של שתי הסלקטוריות, וכי אין לו עליהן שליטה.

33.  בין לבין, בבושת פנים,  התובע אף ניסה להשיג את אחד האמרגנים של התקליטן, מר ג'רמי, אותו הכיר באירועים אחרים, ושלח לג'רמי שלושה מסרונים, בשעות 23:20, 23:49, 24:33.

34.  התובע עם חברתו, לבושים חגיגית עמדו במקום מהשעה 22:15 עד לשעה 01:15.

35.  היה יום קר. התובע החל לרעוד מקור.

36.  התובע מרוב בושה פנה מספר פעמים אל הסלקטורים, אמר להם כי הוזמן, אמר "אני סמי, אני מכיר את ג'רמי, אחד האמרגנים של התקליטן, דבר עם אחראי, תן לי להכנס למקום". סלקטור השיב בזלזול: "אתה לא נראה לי".

37.  במהלך השעות שעמד התובע שמע את את הסלקטורים מדברים עליו, ואמורים אחד לשני שהתובע ערבי.

38.  באותו הזמן לחברתו של התובע אמרו מספר פעמים שיכולה להכנס.

39.  הנתבעים המעשיהם השפילו את התובע בשם מוצאו, גרמו לו ללבוז בעיני הבריות.

40.  מאז התובע חושש מלצאת למקומות הבילוי, מרגיש מושפל ללא כל עוול בכפו, כי כל שרצה זה לצאת לבלות למקום ציבורי, באירוע אליו הוזמן אישית על ידי יחצ''ן של המקום.

41.  הנתבעים הפרו את הוראות חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000, להלן: "החוק"

42.  סעיף 3(א) לחוק קובע כדלקמן:

"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות."

43.  לבית המשפט הנכבד הסמכות המקומית לאור מקום עסקם של הנתבעים, מקום ביצוע מעשה נשוא התביעה, והסמכות העניינית לאור סכום התביעה ומהותה.

44.  עילת התביעה -  לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000, מעשי התובעים ו/או מחדלם ו/או המנעותם מלפעול ו/או לנקוט באמצעים סבירים בנסיבות העניין כדי למנוע העוולה,  מהווים עוולה אזרחית לפי הסעיף 5 לחוק, הי הויטענו כי המקום הופעל על ידי תאגיד, אחריות הנתבעים קמה מכח הסעיף 8 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000ו/או לפי כל דין אחר רלבנטי.

 

45.  אשר על כן ולאור האמור לעיל בית המשפט הנכבד מתבקש לזמן את הנתבעים ולחייבם בסכום התביעה, אגרת בית המשפט ושכר טרחתו של הח''מ, בצירוף מע''מ כחוק.

 

           

 

 

                                                                                    _____________
                                                                                                   אלכס כהן, עו"ד

                                                                                                   ב"כ התובע

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רשימת מסמכים:

 

  1. כתב תביעה על נספחיו
  2. פרסום המועדון באתר mouse.co.il
  3. פרסום מיום 17.1.2011 באתר פייסבוק
  4. הודעה שנשלחה באמצעות אתר פייסבוק על ידי יחצ''ני האירוע
  5. רשימת משתפים מפייסבוק
  6. טלופון נוקיה בבעלות התובע מספר 054-5730406
  7. הקלטת מסך הטלפון דפדוף מסרונים ורשימת שיחות
  8. צילום מסרונים ממסך הטלפון
עדכון אחרון ב-שבת, 29 ינואר 2011 19:04